רש"ש על יבמות מ״ד

1 גמרא א"ק בית חלוץ הנעל בית א' הוא חולץ כו'. ק"ל להלום דרשה זו דהא בית חלוץ כו' קאי על החולץ לא על המת וכן דרשה דלקמן בסה"ע אליבא דר"ע בית חלוץ הנעל הכתוב קראו והרע"ב העתיק קראה ביתו קשה להלום ואין לומר דמיתורא קדריש דהא לקמן בס"פ מצות חליצה דרשינן מיניה מצוה על הדיינין או על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל ועי' לקמן קג ב תד"ה ת"ל נעל ואפשר דהכא מן בית דריש שמיותר וע"ש בתוי"ט ודריש ליה בסירוס חלוץ נעל בית פי' מן בית ולפי דרשה דהכא ר"ל בית המת ולדרשת ר"ע הוא בית החולץ וכן י"ל גם לדרשה דהכא:

2 שם ונייבם לחדא ונחלוץ לחדא. ק"ק דאיך תקרא עליו ככה כו' אשר לא יבנה אב"א כיון שכבר בנה בית אחד:

3 תד"ה שאני בסופו. אלא א"כ היתה סעודה של מצוה ואפשר דלא שרי כו'. כצ"ל:

4 גמרא ועוד היא תועבה כתיב ואב"ת. עי' מהרש"א נעלם מכ"ת דברי התוס' לעיל טו ד"ה נעשה דאיצטריך מיעוטא דהיא משום דטומאה כתיבא בה או משום שלא תדרוש מלשון תועבה שבניה תועבין ע"ש:

5 רש"י ד"ה שכן היא עצמה. לא יחלל זרעו ולא כתיב ולא יחל ומשמע ב' חלולים כו'. והכי מפרש בקדושין וע"ש דילפינן בענין אחר ועי' מהרש"א לעיל טו ב ובסנהדרין נא:

6 תד"ה הכא בסופו. ומיהו לר' יהושע דל"ה ממזר מח"כ שם זונה כו'. כצ"ל בל"ו וכ"ה המהר"ם: